החלטה בתיק בש"א 8070/07

1.         המבקש מונה כונס נכסים זמני על זכויות חברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ בפרויקט כפר יונה 58 יחידות דיור. המינוי בא עקב קריסת אשכול חברות חפציבה מכיוון שהבנק הבינלאומי הראשון הינו נושה מובטח בפרויקט.

2.         במהלך פעילותה של חברת חפציבה, טרם הקריסה, נמכרו יחידות הדיור בפרויקט לרוכשים שונים. 6 דירות נמכרו ביום 21.12.2006 לחברת נספיר בע"מ. כונס הנכסים הגיש בקשה זו למתן הוראות, בה הוא מבקש לקבוע כי מכירת 6 הדירות לחברת נספיר בע"מ בטלה ולאפשר לכונס למכרן. לציין, כונס הנכסים מנהל בימים אלה משא ומתן שתכליתו השלמת הפרויקט ומסירת הדירות לרוכשים.

3.         טענות כונס הנכסים

א.         חברת נספיר בע"מ נשלטת על-ידי מר נסים סגרון, שהיה שותף עם בני משפחת יונה בחברה בשם חפציבה חופים בע"מ. מכירת הדירות לנספיר בוצעה בחודש דצמבר 2006, לאחר הסכם והסדר בין השותפים.

ב.         ממסמכים שהוצגו על-ידי חברת נספיר, עולה כי היא לא שילמה עבור הדירות, אלא מדובר בהסדר עסקי בין נספיר לבין חפציבה של עסקה סיבובית, העברת כספים בין חברות שונות מבלי שהועבר תשלום כלשהו לחשבון הליווי של הפרויקט.

ג.          בשלהי יולי 2007 דווח לבנק לראשונה על המכירה ואז התבקש הבנק על-ידי חברת חפציבה להוציא מכתב כוונות לנספיר בע"מ בעניין דירות אלה, ואכן ביום 27.7.2007 הוציא הבנק מתחת ידו מכתב (נספח ג' לבקשה ונספח ז' לתגובה) בו צוין, בין השאר, כי בכפוף לתשלום מלוא התמורה לחשבון הליווי, יסכים הבנק להחריג את הדירות שנרכשו לכאורה על-ידי נספיר מהשעבוד הרשום לטובת הבנק. התנאים במכתב זה לא התקיימו, ובעיקר לא הופקד סכום כלשהו לחשבון הליווי. לפיכך, אין משמעות למכתב זה, זכויות הנושה המובטח הן עדיפות וגוברות על זכויות חברת נספיר.

ד.         קיימים שני נוסחים של הסכמי הרכישה ובאחד מהם מצוין במפורש כי על נספיר לשלם את התמורה ישירות לחשבון הליווי. נספיר ידעה על מעמד הבנק כנושה מובטח ולכן פנתה לבקש מכתבי החרגה ואף ידעה על חשבון הליווי הן על פי ההסכם והן מתוכנו של מכתב ההחרגה.

ה.         הפרויקט משועבד בשעבוד שני לחברת מניף שירותים פיננסיים בע"מ, שבכל מקרה זכויותיה עדיפות על זכויות נספיר.

ו.          נטענו טענות נוספות, שלא מצאתי בשלב זה מקום לפרטן.

4.         טענות נספיר בע"מ

א.         חברת נספיר בע"מ נשלטת על-ידי מר נסים סגרון, שהינו איש עסקים תושב חו"ל, השולט גם בחברה בשם נסים סגרון בע"מ. חברה זו רכשה חלק ממניות חברת חפציבה חופים בע"מ ולשם כך העמיד סגרון הלוואת בעלים בסכום של כ-2.2 מליון דולר. השותפות בין סגרון וחברותיו לבין חפציבה לא עלתה יפה וביום 21.12.2006 נחתם "הסכם פרידה", בו סוכם כי חברה בשם סטופי ס.א. הנשלטת אף היא על-ידי סגרון, תרכוש 9 דירות בפרויקטים של חפציבה, 6 מהן בפרויקט בכפר יונה (נספח א' לתגובה). באותו יום, 21.12.2006, חתם נסים סגרון בשם נספיר על הסכמים לרכישת 6 דירות בכפר יונה (נספח ב' לתגובה). החברה המוכרת, חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ, הוציאה חשבונית בה אישרה כי קיבלה מחברת נספיר כ-4.4 מליון ש"ח תמורת הדירות בכפר יונה. העסקאות דווחו, בין השאר, לשלטונות המס.

ב.         בתאריך 27.7.2007 הבנק הבינלאומי המלווה את הפרויקט, מסר לנספיר מכתבים המחריגים את הדירות מהשעבוד.

ג.          ההסכמים שנחתמו, תשלום מלוא התמורה ומכתבי ההחרגה מבססים באופן מלא את זכויות נספיר בדירות ואין מקום לביטול ההסכמים. עצם הוצאת מכתבי ההחרגה מלמדת, כי הבנק היה מודע לרכישות ולכספים שהועברו.

ד.         חברות חפציבה נוהלו ניהול מרכזי ללא אבחנה ברורה בין החברות, הכספים והפרויקטים. לפיכך גם אם הכספים לא הופקדו בחשבון הליווי הפורמאלי, אין בכך כדי לפגוע בזכויות של חברת נספיר בע"מ.

ה.         התנהלות הבנק מצביעה על התרשלות בניהול הפרויקט וחשבון הליווי.

ו.          רוכשים אחרים בפרויקט שילמו כספים שלא נכנסו לחשבון הליווי, כספים אלה זכו להכרה מלאה או חלקית ואין מקום לאבחן בין חברת נספיר כרוכשת לבין הרוכשים האחרים.

ז.          נטענו טענות נוספות שלא מצאתי בשלב זה מקום לפרטן.

דיון

5.         המערך העובדתי והמשפטי שהעמידו הצדדים דורש התייחסות למספר סוגיות ובהן שאלת התשלומים; אלו חוזים דווחו לבנק, אם בכלל, ומתי; מה ידע הבנק על ההסכמים, האם הבנק התרשל בפיקוח על חשבון הליווי או על הפרויקט או על המערך העסקי הכללי של הפרויקט. בצד סוגיות אלה עומדת הסוגיה הבסיסית, מה דין הטענות הללו ביחס לנושים מובטחים להם עדיפות על-פי דין, כמו הבנק הבינלאומי הראשון וחברת מניף.